Moon
My first memory with your beauty does not sweep me,
I throw my guitar and my father yells at me,
My mother says: “That’s my sinner”,
And she takes me for a comforting walk in the moonlight.My second memory: Your eyes do not sweep me,
I left home to the dangers of time,
When I asked you “Will you always be mine?”
You replied: “Look to the moon, a man’s already been there”.After a year we rented
A room in front of the moon,
I started playing in a dark bar
On the street of the metal workshop.And they screamed: “Take down
The short guy in the tuxedo”,
And only one said: “Kid, kid,
You shall yet bring down the moon of them”.It was such a time
When happiness came through anger,
We laughed about everything,
Burned whatever we got our hands on,There was nothing left
But to hug our troubles,
To say: “Yesterday was good
And tomorrow will be too”.Yesterday was good,
Yesterday was good,
Yesterday was good,
And tomorrow will be too.It’s hard to concentrate,
Because your beauty still haunts me,
It’s hard to say “It’s a shame”
Or to say “Maybe”.Instead, I dance
And yell to the moon: “Come down”.
And blame the world
For my pain.Sometimes I forget,
How I started in front of the moon,
When you forget, yes, yes,
Poor youThere’s rain in the sky
No moon in the meantime,
When it comes out we’ll walk together
Until we disappear.It was such a time
When happiness came through anger,
We laughed about everything,
Burned whatever we got our hands on,There was nothing left
But to hug our troubles,
To say: “Yesterday was good
And tomorrow will be too”.Yesterday was good,
Yesterday was good,
Yesterday was good,
And tomorrow will be too.
ירח
,וזכרוני הראשון אם יופייך אינו מטעה אותי
,משליך גיטרה ואבי עלי צורח
,”ואימי אומרת “זה החוטא שלי
,ולוקחת אותי לטיול מנחם מול ירח,וזכרוני השני, אם עינייך אינן מטעות אותי
עוזב את הבית אל סיכוני הזמן
“?כששאלתי אותך “האם תהיי לי לעולמים
.”ענית: “תביט לירח שם יש כבר אדםואחרי שנה שכרנו
,חדר מול ירח
מתחיל לנגן בבר קודר
.ברחוב המסגרוהם צרחו “תורידו
.”ת’נמוך עם הטוקסידו
ורק אחד אמר:”ילד ילד
“.עוד תוריד את הירח בשבילםהיתה תקופה כזו
,שהאושר בא בזעם
,צחקנו מהכל
.שרפנו את מה שבא לידלא נשאר לנו אלא
,לחבק את הצער
להגיד “אתמול היה טוב
.”ויהיה גם מחר,אתמול היה טוב
,אתמול היה טוב
,אתמול היה טוב
.ויהיה גם מחר,קשה לי להתרכז
,כי יופייך עוד מהמם אותי
קשה להגיד חבל
.או לומר אוליבמקום זה אני רוקד
.”וצועק לירח: “רד
ומאשים את העולם
.בכאבי,לפעמים אני שוכח
,איך התחלתי מול ירח
,כשאתה שוכח כן, כן
אתה מסכןיש גשם בשמיים
,אין ירח בינתיים
וכשיצא נלך ביחד
.עד שנעלםהיתה תקופה כזו
,שהאושר בא בזעם
,צחקנו מהכל
,שרפנו את מה שבא לידלא נשאר לנו אלא
,לחבק את הצער
להגיד “אתמול היה טוב
.”ויהיה גם מחר,אתמול היה טוב
,אתמול היה טוב
,אתמול היה טוב
.ויהיה גם מחר
One of my favorite songs ever, by Shlomo Artzi. Listen on YouTube.
